כתמי דמך
כמזבח יגוני,
טבועים
באספלט שחור.
במרכבת מוות
נופץ גופך-
מנחה למולך הדרכים
לשחר פניו.

מותך לא ביכיתי אחותי
בעת חדרה חרב התודעה ללבי,
שיתק הכאב ייסוריי
ייבש מקור דמעותיי  
גווע בי מעיין חייך
כי את אינך
לעד.




                                           י.ר