|
כתמי דמך
כמזבח יגוני,
טבועים
באספלט שחור.
במרכבת מוות
נופץ גופך-
מנחה למולך הדרכים
לשחר פניו.
מותך לא ביכיתי אחותי
בעת חדרה חרב התודעה ללבי,
שיתק הכאב ייסוריי
ייבש מקור דמעותיי
גווע בי מעיין חייך
כי את אינך
לעד.
י.ר |
|
|
בלול, בלול, מה
אני נלאה לך,
דגנלט???
אלפונסו
הארגנטינאי
מתרעם על הזלזול
באינטליגנציה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.