שעות מתות של ליל
וכמה כוסות של יין
הן משכו והביאוני עד הלום

לפיכחות המשכרת
לאיוולת המחוכמת
לזוטות החשובות כל כך פתאום

וכך הפרספקטיבה
מגלה לי שזאת את היית
ואת עודנה הסיבה לכל

וזה אני עצמי
שלא נותן לי להמשיך ממך
אני שמבקש את האתמול

ואז אני נזכר בך
מחייכת תחיוך הזה שלך
ומזמינה קפה הפוך

עטופה בבגד תכלת
שמדגיש את זוג עינייך
שמבליט בחזרה את החיוך

ושוב הגעגוע
המתוק כואב מציף
ומנסה לפרוץ את כל המנעולים

לתומי חשבתי
שהיטבתי והצלחתי
להסתיר אותו כבול לעולמים

אז בואי, בואי ונרקוד ריקוד
משהו צמוד צמוד
להרגיש שוב גוף אל גוף
בואי, לא ריקוד ארוך מידי
בדמיון את יכולה
בדמיון את מסכימה

פוקד אני את מיטתך
לוחש דברי פן אעירך
ומקווה בכל זאת תשמעי

אולי זה מבלבל
אבל מחר אהיה אחר
תביני, רק עמך שמור יהיה סודי

ואל חשש, יקירתי
אהבתי לך היא נצחית
אבל שמורה לרגעים ספורים

לשעות מתות של ליל
כשכמה כוסות של יין
מזכירות לי מהו טעם החיים...