הייתי צריכה כבר לדעת
להבחין בין אכזבה וכישלון
בין תקווה ונאיביות ילדותית
בין
הייתי כבר צריכה ללמוד
שאין לסמוך על איש מלבדי
שאין לצפות לשינוי סביבתי
שאין לכעוס חבל על הרגש
שיש לשתוק
כי דבר לא ישתנה
הייתי צריכה
ואני מושכת שפתיים
מגלגלת עיניים
נושמת עמוק
וחונקת
מתחייבת לא לומר דבר
לא לומר | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.