ארבל הכרמלי / יציר כפיה |
בצלמו ברא אותה
או שהנו יצירתה? -
הרי עוצב ברחמה,
ינק ממיצה,
מנשימתה נשם
בקרבה דר,
ונולד...
אהבה -
עוד בטרם נולד - כבר נתנה;
נסיך היה ברחמה
ומלך מיום הלידה.
כל חייו יידע שרחם האישה
הוא מקור האהבה
וכאשר הנו נתון בחיק אישה -
בהתענגו - עורג לשוב לאותה תחושה
אשר את טרום חייו ליוותה... ברחמה.
כל חייו - איש אוהב אישה
זו שילדה,
זו שגידלה
ואת זו, שבתשוקת אהבתה,
אותו עטפה.
29/08/06 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|