פעם:
הלילה רקד בתוך רוחות זריזות
עטף אותנו בתכריכי אור-
ירח,
חיכה שנאבד בתוכו
אולי לנצח,
אולי לא
קודם:
המראה התנפצה בגלל חיוך זריז
אספה רסיסים כחתיכות אור-
ירח,
קיוותה שילך לבדו
אולי למוות,
אולי לא
עכשיו:
האויר נמהל בזכרונות מתוקים
הוא נושם אותם כהשתקפות אור-
ירח,
מחכה לדמעה בעינו
אולי תזלוג,
אולי לא
מחר:
הלילה יזעק שהרוח חונקת
יתחנן לנשום השתקפות אור-
ירח,
יחכה שהמוות יבוא
אולי אליו,
אולי לא
לעד:
הלילה ירקוד מחולות זריזים
בגלגולי נשמה וחיות
המראה תתנפץ לאלפי רסיסים
בגלגולי יאוש וקרירות
האויר ימהל זכרונות מתוקים
בגלגולי אהבה ובדידות
ותמיד אותו אור-
ירח, איתו
אולי פה,
אולי לא
מתגלגל לאיטו. |
