וידוי מול הים
באתי אליך הים הגדול,
חשבתי שתוכל להכיל את הכול,
את ימי הבכי, את לילות התום,
את חיי עם עצמי בסופו של יום.
באתי אליך הים הגדול,
קיוויתי להתבגר להפסיק לסבול,
עתה מכים בי עומס וחום,
וכל שנותר הוא פשוט לידום.
באתי אליך הים הגדול,
אלא לראותך בלבד ולחדול,
לא ידעתי שגם מול אינסוף גלים,
ארגיש כעוד צדף בין אלפי אחרים.
באתי אליך הים הגדול,
רציתי לבוא במעמקי הכחול,
האמנתי שישרוף, תארתי שיכאב,
לא תפסתי שאתה אוקיאנוס אכזב.
ת"א אוגוסט
2006. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.