שיר אטיאס / גירוש |
אתה, שהכרת כל נמש בגופי,
מגרש אותי מעליך.
במבט אחד, קר ונוקב,
אתה משחרר את האחיזה,
מנתק את הכבלים,
ושולח אותי אל העולם האכזר.
מתרץ זאת בדברי הבל וסרק.
אך אני,
אינני כסילה,
אינני תמימה,
אני רואה את האמת,
הנמצאת מאחורי מסך הערפל
שנקרא מחשבותיך.
אתה מאסת בי.
הרגשת שמיצית אותי עד תום.
סחטת את כל כוחי,
וכעת,
אתה מחפש תחליף אצלה,
לפחות עד הפעם הבאה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|