מוקדש למשורר עדין נפש בבמה .
אני קוראת אותך בשקט
כדי שהשכנים לא ישמעו
כדי שקנאתי המבויישת
לא תצא בחשיכה
קוראת בלחש אולי כמו
מסידור תפילות, ישן
מראה דרך שמזמן
עברתי בה .
אני קוראת דמעה, קוראת חמלה
קוראת באלם, ממתיקה בפי מילה
שורה או קצב, מנסה לשמוע את
האנחה שהשמעת כשכתבת
לה.
אני קוראת בעצימת עיניים
במישוש של חסד, קוראת
אותך בנשימותיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.