מניסיוני האישי וגם של אחרים.
אין  כמעט בן אדם עלי אדמות
שלא חשב על התאבדות,
לפעמים.
כפתרון בעיות, כסוף לצרות,
בעיקר כדרך לסיום סבל מתמשך.

מובן שרובנו נרתע
בדקות אחרונות
גונז תוכניות,  וממשיך לחיות.

לרוב שמח בחלקו,
לעיתים לא מבין,
מה הוא עדיין עוד עושה פה. - התאמין?

לכולם, וגם לעצמי, אני מזכירה חדשות לבקרים,
שהחיים קצרים ויכולים להיות יפים.
ולכן אין לי שום תוכניות, What so ever,
להסתלק מכאן,  אפילו שניה, לפני הסוף.
במיוחד שאני מתה לראותו עין בעין
לברכו לשלום ולצאת  ב Exit -  תיאטרלי
כיאה לליידי (צעירה),  ואמיתית.