כולם סביבי מחוסרי אהבה.
אין את מי לאהוב, אין סיבה לאהוב
אף אחד לא אוהב.
לבבות מנופצים.
רואה אותם נשברים לאלפים
של
ר ס י ס י ם.
חתיכות שלהם בכל
מ    קו  ם.
עיניים בוכות
ד
מ
  ע
ו
ת
ואני לא יכולה לעשות שום דבר.
דיכאונות צצים
צצים
     צצים. צצים!
לבבות מנופצים.
בכל מקום.
כמו פטריות אחרי ג
                          ש
                              ם
אין לדעת מתי יממשו את ההבטחה שלהם
ההבטחה היחידה שאני לא רוצה
אני לא רוצה שהם יקיימו
ההבטחה שלהם - למות.
חלומות מת- נפ-צים
מת-רס-קים
לבבות מנופצים
גם החיוך שלי
הפך לחיוך
ע
  צ
      ו
 ב
ייסורי מצפון
נטיות התאבדות
דם
דמעות
בגרות
כאב
תמימות
הכל כמו רשימה למכולת
והמחיר - יקר
יקר מידי.
החלטתי אולי כדאי למכור את נפשי
אולי כך אוכל לשלם את המחיר.
לבבות מנופצים.
לכן, רוצה לצעוק
ושיקשיבו. פעם אולי הם יקשיבו.
ושיאהבו.
כי  א- ה- ב- ה
אין כזה דבר.
האהבה מתה. בשבילי. ובשבילם. היום.
השמש כבר
ש
ק
ע
ה
והחיים נגמרים.
קררררררר..
ג ש
ם
מ
 ט  פ
   ט ף  - ל ל א  ה  פ ס ק ה
דיכאון
ב - כ  -   ל
מ - ק - ו - ם !
חוסר חיים
     =
    מוות
האם אנחנו באמת .. מתים?
בחורף יותר קשה למות.
ר ו ע ד ד ד ד ד ת
ולא מהקור..
בוכה,
ולא כי ראיתי סרט מרגש בטלוויזיה.
הדמעות שוטפות את הדף,
הגשם שוטף את החלון,
את העולם.
גם אני מן אלוהים שמרטיבה את עולמה
בדמעות.
התאבדות -
כי מה הדרך שבה הכי קל ומהיר למות?



השיר הנ"ל נכתב מזמן - לפחות לפני שנה - להלן עדכון:
פתאום מתחרטת. לא רוצה לקחת את החיים שלי בידיים שלי,
החיים יותר מדי שבירים וחבל לגמור אותם ברגע אחד של עצב
כמו שחברה מאוד טובה שלי עשתה ..
לדעתי היא טעתה.
ועל טעויות לא חוזרים. אין בשביל מה.
"מוטב לאבד רגע בחיים מאשר חיים ברגע"
ענבל יקרה - תהי נשמתך צרורה בינינו תמיד (29/8/06)