[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שב לול
/
אתמול דיברנו בטלפון

אתמול דיברנו בטלפון. זו לא הייתה עוד אחת מאותן שיחות שבהן
מילאנו את חלל השיחה בצחוק מתגלגל נטול משמעויות. מבלי לשים לב
נסחפנו לתוך דיון רציני, עמוק, שיחה על החיים. רציתי פעם אחת
להגיד לך את כל מה שאני חושב, אבל היו שם כל כך הרבה מילים שלא
ידעתי במה לבחור.
את אמרת שאף אחד לא מבין אותך ואת לא מוצאת את מקומך בעבודה.
אני אמרתי לך שזה בכלל לא העבודה, זאת את. את לא מוצאת את
מקומך בעולם ואולי רציתי להגיד גם שאני לא מוצא את המקום שלי.
רציתי להגיד שכשלמישהו אין את הפיסה הזו שהופכת אותו לשלם, הוא
ימשיך לחפש אחריה לנצח ויהיה חסר מנוחה לכל חייו. ידעתי שככה
את מרגישה. אני הרגשתי ככה גם. אמרת לי שנמאס לך מהפגישות
חסרות התכלית עם בחורים חסרי חיים, אין לך כבר את הכוח להתרוצץ
סחור סחור סביב דברים שאת בכלל לא מבינה מה עושים לידך, שרצית
מישהו שיאהב את מי שאת באמת ולא את הבובה הזו שאת מזיזה עם
החוטים רק בשביל שתתאים את עצמה למה שכולם רוצים ויראו אותך
ויגידו 'את יודעת שאת נורא מצחיקה' או 'את היחידה שבאמת מבינה
אותי'. ואת, את בכלל לא רצית להיות מצחיקה או מבינה, את רצית
להיות נאהבת, את רצית להתמסר עם כל מה שיש בך ופשוט להרגיש
מאוהבת. ואני ראיתי את הבבואה שלי בתוכך ושתקתי. רציתי להגיד
שאני מרגיש בדיוק כך ובעצם שנינו מחפשים את אותו הדבר ושכואב
לי לראות איך שני אנשים, שתי נשמות, מתקדמות אחת עם השניה בקו
מקביל ולעולם לא נפגשות. קיוויתי שמישהו מאיתנו יסטה לרגע,
ישנה כיוון ויגלה ששם, ממש לידו, נמצא מה שהוא מחפש, שם ליד
נמצא האושר שלו, החלק השני, החסר, זה שמשלים. אבל העצב סימא את
עיניך והכאב ריפה את אומץ הלב שבי.

בסוף אמרתי לך שנמאס לי מהמרדפים הבלתי פוסקים, שאני רוצה לשבת
לרגע אחד בחיים בשקט ולהביט אל עבר קו האופק ברוגע מבלי להתקדם
אליו בריצה מטורפת ושהוא עדיין ישאר באותו מרחק ממני. רק שאת
היית קשובה לעצמך ואני אכלתי את השאריות שנותרו מליבי אחרי
שניתקת ולא הספקתי להגיד לך שאיתך, אני יודע, זה היה יכול
להיות אחרת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"איפה היית ,
ילדי תכול העין
?
איפה היית ילדי
הקטן ?"




בוב דילן ,
פדופיל


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/11/01 11:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שב לול

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה