יותר שאלות לא אשאל,
ולא אתלונן, ככה החלטתי.
בלי מדוע בלי אבל
כי כך אותי פצעתי.
אני לא מבינה, לא יודעת
באמת, שום דבר,
מרגישה אבודה
במחול מסחרר
מחול שאיננו נגמר
לא אוהבת שקרים,
לא 'כאילו'
וחוסר הבנות,
לא אוהבת מבטים לא ברורים,
זה מלבה בי שגעונות
אין דבר יותר מוזר
מאיך שנעלמת,
בלילה עוד חיבקת
בבוקר התפוגגת
אני לא מתלוננת
יותר לעולם,
גם אם לא הבנתי,
ולאן הלכת לא אשאל
זה גם כך לא רלוונטי
כי מה לעשות, זה דרכו של עולם
לתת אהבה ולקחת
ומכל הבנות לא בי הוא יבחר
והוא לא יתן לי קצת נחת.