גילי צוק / חסרות צורה |
פעם היית חלק מתוכי
חלק מעצמי
נגיעה בך, והרגשתי
גם את עצמי
חסרת אוויר
והפנים הטובות שלך, שידעתי לציירן בחושך המושלם
הפכו במהירות לחסרות צורה
חסרות נשמה
אבק שמקשה לי על הנשימה
רק זכרון עמום
כמו שכולך נהפכת
כמו שאני הולכת ונהפכת
לזכרון
ודי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|