[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








[נכנסים שני אנשים, פסבדו-קדישא. אחד מסודר והגיוני (גבוה),
השני איגור מד"ר פרנקנשטיין (גיבן). ניגשים לקנלו...]
גיבן: שלו-
גבוה: [קוטע אותו. ודוחף אותו] שלום.
קנלו: שלום.
[פאוזה]
גבוה: נו, אז איפה ה...?
קנלו: ה...?!
גבוה: ה... בר מינן.
גיבן: [מחכך ידיים בהנאה. מזיל ריר] יש פה ריח של גופה.
גבוה: [דוחף אותו שוב.] תסלח לו, [עושה תנועות של משוגע על
הרקה] אל תשאל. ובחזרה לעניינו, היכן ה... נו... [עושה תנועות
של צוואר חתוך].
קנלו: מה?! מה אתם רוצים ממני? מי אתם בכלל?!
גיבן: חי חי חי...
גבוה: [דוחף אותו] אנחנו שגר-פגר.
קנלו: מה אתם?!
גבוה: אנחנו... [פאוזה] שגר-פגר! [פוצחים בפזמון]:
[הנחיות: הגבוה אומר את המשפט, והגיבן משלים]
שניהם: אם הסבתא שלך מתה דיינו
ואם גם השנייה מתה עלינו
אם מוקי קפץ לכביש קפיש
ואם את אמא עקץ עכביש עסק-ביש
[רק ללקוחות... מתחיל לצווארון]
גבוה: רק ללקוחות = רק ללקוחות שגר-פגר
גיבן: רק עם קווי... =   רק אם אתה כבר מת
קנלו: [מצטרף בסערה]רק עשר =יבואו לקחת 'תך באוטו שחור
[קנלו נאנח בהנאה. מתעשת מיד]
קנלו: מצטער, אין כאן אף אחד שעונה לדרישות שלכם.
גיבן: אז למה צלצלתם?
קנלו: איזה צלצלנו ואיזה בטיח! אין כאן טלפון בכלל! [טרטור
טלפון. נותן לו מכה. משתתק]
גבוה: סליחה אדוני, אנחנו קיבלנו קריאה מהמשרד להגיע דחוף ל...
[מסתכל בפתק, לא מבין מה כתוב.]
גיבן: אמרו לנו שהסירחון מגיע כבר עד השמיים!
גבוה: [דוחף אותו אחורה] סליחה.
קנלו: אני מצטער מאוד, אצלי בתחנה לא מתים! אין לי ביטוח לזה.
גיבן: [תופס לקנלו בלחי] אתה נראה קצת חיוור.
קנלו: עוף מפה!
[גיבן וגבוה פונים ממנו]
גבוה: תקרא שוב את ההזמנה.
גיבן: [שם משקפיים על קצה האף - הופך לאינטלקטואל. קורא] הו!
זה מעניין. חתולה על גג פח, לוהטת. אינגה תעניק לך... [נבהל]
היי! מי שם את זה פה?! [מוציא את הפתק הנכון] הו! גם זה
מעניין. אחד בספטמבר 98'. אישה בגיל הזהב, מתה משילוב קטלני
בין מצוינות לקטעים בפנימייה. [מוריד ת'משקפיים. חוזר לעצמו.
מרחרח] בכל זאת יש פה ריח של גופה.
גבוה: אנחנו חייבים לחזור עם משהו לבוס. אחרת נשחה עם הדגים.
[גיבן לא מבין] נצחק עם מלאכים. נעצום את העיניים. נכנס לארון.
נצא לחופשה ארוכה ללא תשלום.
גיבן: אה... 'בנתי [קורץ לו].
גבוה: טוב. אז בוא נחפש לקוח אופציונלי.
[ניגשים לאנשים שמחכים בתחנה]
[עוברים ליד איש שיושב על הספסל ומדבר עם מישהו]
גבוה: מה שלומך?
איש: טוב, תודה.
גבוה: אני מצטער לשמוע.
גיבן: [ניגש לחבר של האיש. מרחרח אותו. לגבוה] מריח מזעה!
גבוה: [לגיבן בהתרגשות] אני חושב שעכשיו זה זמן מצוין לבדוק
את הפגרומטר!
גיבן: את מה?!
גבוה: את הפגרומטר, ההמצאה שתביא לי את פרס נובל.
גיבן: על מה אתה מדבר?
גבוה: [כבר מתחיל להתבכיין] נו... בחייך, הפגרומטר!! המחשב
הזעיר שהמצאתי לאיתור לקוחות פוטנציאליים. [מוציא מכיסו מחשבון
רגיל]
איש: [הקשיב להם בינתיים. לוקח לגבוה את המחשבון] על מה אתה
מדבר?! זה מחשבון מדעי רגיל.
גבוה: [בדרמטיות חוטף את המחשבון וממשיך בדרמטיות] לא.. לא..
זה שלי!! שלי!!! אני המצאתי את זה. ואני אוכיח לך שזה עובד...
איגור!!
[איגור מוציא שוב את המשקפיים ומקבל את המחשבון מהגבוה - שוב
חוזר לאינטלקטואל]
גבוה: [לאיש] בן כמה אתה?
איש: 38.
גבוה: איגור - תכניס 38.
גיבן: הזנתי.
גבוה: כמה ילדים יש לך?
איש: שלושה.
גבוה: איגור - תחבר שלושה.
גיבן: הזנתי.
גבוה: מאיזו עדה אישתך?
איש: [במעט ביישנות] אישתי.. המממ... פולניה.
גבוה: [בהתלהבות קלה] אה אה! או, אנחנו עוד נטפל בך בקרוב!!
איגור - תחסיר עשרים!
גיבן: הזנתי.
גבוה: היית חולה לאחרונה?
איש: בחורף האחרון, רק הצטננות קלה.
גבוה: בלי כאב גרון?
איש: בלי!
גבוה: בלי הקאות?
איש: בלי!
גבוה: אוי יו יוי, לא טוב, לא טוב! איגור - בחזקת שתיים וחלקי
עצרת ארבע עשרה.
גיבן: עצרת ארבע עשרה... הזנתי.
גבוה: מחלות תורשתיות?
איש: כלום!
גבוה: [מוציא מכיסו מדחום, תוקע אותו בפה האיש. אחרי כל מחלה,
"לא" של האיש]  סכרת? לא!    עקמת? לא!     שחפת?   לא!     אז
אולי התקפי לב?  לא!     התקפי חרדה?  לא!     התקפי צחוק?
לא!      לא טוב, לא טוב. איגור- תכפיל בסינוס... [פונה לאיש
מוציא לו את המדחום מהפה] 37 מעלות.
גיבן: הזנתי.
גבוה: [מרוצה מעצמו, מוציא יומן מהכיס] טוב, אז למתי לרשום פה
את האדון. איגור?!
גיבן: לעוד 153 שנים - וקצת.
גבוה: [פאניקה קטנה] מה? מה? תן לי לראות!! [חוטף את המחשבון]
153.. טוב, כנראה עוד צריך לעבוד על המכשיר.
איש: כנראה.
גבוה: [מוציא כרטיס ביקור מכיסו של הגיבן, מנגב אותו על חולצתו
ומגישו לאיש.] תתקשר אלינו כשתצטרך.
איש: [קורא את הכרטיס] "שגר פגר"?!
[חוזרים על הפרסומת - בפחות התלהבות]
גבוה: אנחנו גם עושים שירותי הסעדה וניקיון.
איש: תודה רבה.
[ניגשים לאישה שיושבת על הספסל]
גבוה: [שם אצבעות על הצוואר. לגיבן] קח זמן. [פאוזה]
גיבן: סטופ!
גבוה: 90 פעימות בדקה. רע מאוד.
גיבן: אולי אני אפחיד אותה?
גבוה: לא, לא. [בלחש] יש פה יותר מדי אנשים.
[רואים את ילד העיתונים מגרד ביד שמאל ומשתעל]
גיבן: תראה! הוא חוטף התקף.
גבוה: בגיל כזה?
גיבן: לא.. קראתי באיזה ספר מדעי שגם בגיל צעיר אפשר לקבל התקף
לב...
גבוה:   [בספקנות] קראת ספר מדעי?
גיבן: כן. זה היה ספר-קלטת עם אלכס אנסקי.
גבוה: יופי לך.
[ניגשים לזקן שמחכה שהרכבת תמעך לו את המטבע]
גבוה: הוו... הוא נראה כמו לקוח רציני!
גיבן: [הולך לרחרחו ועושה תנועות של מסריח] אוווף!
זקנן: [לא מזיז את העיניים מהפסים] אני מצטער לא, לא התקלחתי
כבר 40 שנה, אני מפחד לפספס את הרכבת.
גבוה: למה אתה מחכה?
זקנן: אני מחכה שהרכבת תמעך לי את המטבע של המאה לירות.
גבוה: [מסתכל על הפסים] איזה מטבע?
זקנן: שם, על המטבע שעל המסילה.
גבוה: [מסתכל שוב] אני לא רואה פה שום מטבע כזה.
זקנן: [מבוהל] מה!?! הוא חייב להיות פה!!
גבוה: אני מצטער אדוני, אין פה מטבע. אבל אולי אני יכול...
זקנן: אז הילדים האלה לא באמת חיפשו שם צבים.
גבוה: איזה ילדים?
זקנן: לפני 38 שנה היו פה כמה ילדים שירדו לפסים לחפש צבים...
[מתחיל להחזיק את ידו השמאלית] וכששאלתי אותם מה הם עושים [ממש
מראה סימנים של התקף לב]
הם אמרו ש... [מת מההתקף כאשר הוא שוכב על גבו ורגליו עדיין
בתנוחת ישיבת שומר]
[בזמן הזה הגיבן יורד לפסים ומרים מטבע, ועכשיו מראה אותו
לגבוה]
גיבן: הוא בטח התכוון למטבע הזה!
גבוה: כן, את זה ראיתי, אבל זה מטבע של חמישים לירות והזקן
חיפש של מאה...
גיבן: [שוב מסתכל על המטבע] לא, זה של מאה.
גבוה: ידעתי שהוא נראה לי גדול מדי בשביל להיות חמישים, חבל.
[הגיבן והגבוה מסתכלים על גופת הזקן]
גבוה: נו, למה את מחכה, בו ניקח אותו.
[פותחים את האלונקה ועומדים להרים את הזקן, אבל שמים לב שהוא
ממש מסריח, מנסים עוד פעם להתקרב, ומפסיקים לנסות]
גבוה: עזוב, אנחנו במילא לא מקבלים תוספת סיכון.
[ממשיכים להסתובב]
גבוה: [מצביע על זקן שישן על הספסל] אני חושב שיש פה סיכוי טוב
ללקוח.
גיבן: כן!
[ניגשים אליו]
גבוה: [עושה אצבע צרידה ליד האוזן שלו] הוא לא מגיב!
גיבן: תן לי. [לזקן] היי אתה. [לגבוה] אני רק מוודא שהוא מת
[שולף נוצה מהכיס, מדגדג אותו ברגליים. הזקן מתעורר]
זקן: [צוחק] הי הי הי. תפ... תפ... תפסיק... עם... זה... זה...
זה... מדג... דג...
[גיבן מאוכזב]
גבוה: אל תדאג, אני חושב שאלה עוויתות שלאחר המוות. נראה שהוא
מת ביסורים.
גיבן: [מרחרח את הזקן] אבל הוא מריח כמו חי.
גבוה: הוא בטח התפגר כרגע!
זקן: [שומע אותם] היי! מה אתם מדברים שם? אני עוד חי!
גבוה: [מתעלם] טוב, בוא ניקח אותו.
[גיבן מביא אלונקה, מתחיל להעמיס]
זקן: [נאבק בהם] תעזבו אותי, רק נמנמתי קצת. מה לא בסדר בזה?
גבוה: [מתעלם] תחזיק אותו טוב. יש לו עוויתות קשות.
גיבן: [נאבק בו] פראי!
גבוה: אני ארגיע אותו. [שולף פטיש ענק מתחת לספסל. נותן לו בום
בראש. הזקן מתעלף]
זהו. גאלנו אותו מייסוריו שלאחר המוות. תעמיס אותו.
[לוקחים את הזקן על האלונקה, מכסים אותו בסדין ויוצאים. בדרך
הוא מתעורר ומזדקף]
זקן: הי! אני חי! [מיד הגבוה שהולך מאחור נותן לו שוב עם הפטיש
בראש]
גבוה: הבוס יהיה מרוצה.
[יוצאים תוך כדי שירה:]
גבוה: רק ללקוחות שגר-פגר
גיבן: רק אם אתה כבר מת
זקן: [מתעורר] יבואו לקחת 'תך באוטו שחור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש בארץ מעל
500.000 אנשים
שבשבילם המילה

- שורה -

היא לא קו ישר
או חלק מתמליל
כתוב.



אגודת אל סם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/01 23:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מקסימיליאן קנלו קומפני

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה