[הצגת המערכה]
[המון פתיתי שלג נופלים. הרגשה של חורף. זעקות שבר ברוסית. כל
היושבים בתחנה לובשים מעילי חורף, חלקם מוציאים רובים. ביתן
המודיעין הופך לבניין שממנו יורים, תולים עליו דגל ברה"מ או
תמונה של סטאלין/לנין. שקי חול. מגיעים גרמנים מצידי הבמה
(מדרגות).]
רוסי א': תראה את היקה'ס האלה. דנקשיין, ביטישיין. ביטשיין,
דנקשיין. זה דוקטור, זה פרופסור. [טפו!].
רוסי ב': גם אני דקטור!
גרמני: [צועק] אבל אתה מנקה רחובות, יה?!
[שני גרמנים עולים במדרגות. תוך כדי יריות הם מדברים ביניהם.]
גרמני א': כבר שלושה שבועות ושעתיים, והשנאפס עוד לא הגיע.
גרמני ב': כן, גם לי קר. אתה חושב שפון קראוצבאקר משקר לנו?
נראה לך שאין שנאפס, ולא יהיה גם?
רוסים: [צעקות מעורבבות] לי חם!   גם לי חם!     איזה חום פה!
רוסי ב': [צועק] לנו יש וודקה! [צוחק]
גרמני א': [מקלל אותו] דיי שטראופן מיט אוגנשלאפן!
גרמני ב': [חושב] אתה חושב מה שאני חושב?
גרמני א': כשאין משקה, גם הפיפי קופא!
גרמני ב': נראה לך שנוכל להגיע איתם לעסקה?
גרמני א': תלוי כמה הם שתו. [צועק לרוסי] בקבוק לכל חייל
שנסוג!
[חושך. עובר ילד מחלק עיתונים עליו ספוט, עם פעמון ומשולש
פרסומת. ועיתונים]
ילדע: קראו היום! קראו היום! גרמניה נעצרה בסטלינגראד! הצבא
הגרמני נחל תבוסה! קראו היום!
[התפאורה חוזרת להיות תחנת הרכבת. נדלק האור, הילד ממשיך
לצעוק. אנשים עוברים, קונים עיתון.]