מנת יתר של אושר במבטך הכלבלבי.
אני רוצה להיכנע ללהטוטי מלותיך,
שירצו אותי לכמה רגעים.
ניסע ללונדון כדי שתוכל לאהוב אותי
יותר משאוכל לאהוב אותך אי פעם.

יש משהו בוסרי במעשה האהבים הזה,
נשיקות מבוישות מידי,
המבוכה נכרת על פניך כשאתה גומר.
לא אפריע לך לסגוד לגוף שלי
אבל אני לא כאן. אתה יודע את זה בודאי.  

אם אתה תוהה היכן היו מחשבותיי,  
כשגמעת בלקיקות נלהבות את פנים ירכיי,
אני מוכנה לענות לך.
איש גבוה קשר אותי לעץ תפוזים מתפורר
בפרדסים של גליל ים, והכאיב לי.

אתה לא יכול לספק אותי
משום שאינך יכול להשפיל אותי.
אינך יכול לשנוא אותי, בגלל שאתה אוהב.
אתה שוכב עם הפנטזיות שלך
בחדר מהביל שהשמש הכתה על קירותיו כל היום.

ההכרה שלי נלכדת רגע בכנפי מאוורר התקרה.
אני חוזרת למיטה שלי כדי לגנוח קצת,
ולנשק אותך בהכרת תודה שיש בה משום רחמים.
אתה תשכב על המיטה ותלטף את הפטמות שלי
ותחשוב איך תשכב איתי בלונדון.