הייתי ילד חזק וגיבור
הייתי יכול בידיי
להרים גבעות
הייתי יכול
להתגבר על הכול
אמרו לי שאני
כבר לא ילד
ושאני חייב ללמוד להסתדר
לבדי
איבדתי את כוחי
וגם את ילדותי
ביום שפרצה המלחמה
איבדתי את חיי
אבדה לי משפחתי
אל מול עיניי
נאלצתי ללמוד להסתדר
כבר לא הייתי ילד גיבור
כבר לא הייתי ילד
הייתי חייב לגדול לבד
הייתי חייב לגדול
אחיותיי היקרות
והוריי האהובים
ביום הארור ההוא
נפרדנו לתמיד
רציתי בשבילנו חיים
גם אחרי המלחמה
רציתי לגדול איתכם
ביחד
עכשיו אני כבר לא אני
מי אני עכשיו
רק עוד אחד ממיליון
שנלקחו לו החיים
ואבדה לו התמימות
אני רק עוד אחד שאבדה לו דרכו
עכשיו אני כבר לא
ילד חזק וגיבור
בכיתי עליכם
לפני המלחמה לא העזתי לבכות
אמא, לא אשכח את דמותך
כשהארור ההוא ירה בראשך
אבא, לא אשכח שהתחננת שאברח
ואני נשארתי דומם
אולי הייתי מציל אתכם כך
ילדותי נהרסה לי
והחורבות עדיין קיימות אצלי
כוחותיי לזכור כבר אזלו
חיי אינם אותם חיים
כמו אלו שהיו לי לפני המלחמה
מותי קרוב כעת
יותר מתמיד
אמרו לי, שלא הייתי חי סתם
שהצלתי את עצמי- ולא לחינם...
נכתב בעקבות ביקור במוזיאון לוחמי הגטאות- במסגרת הכנה למסע
לפולין באוקטובר 2006. |
