איוושה חרישית באמצע הלילה
הוא נוגע
לאט ועדין.
מסביב, חושך עם צדפים
ואני תועה בנפתולי חזיונות דימיוניים
רוצה לאהוב, רוצה לאהוב.
כמו שמש מסנוורת וקופחת
מעל ראשים שמתגלגלים צוחקים
על חול צהוב זורח
מואר עם שקיעה יפה אחת.

בלי מילים, בלי מילים
בשקט
קטיפה כחולה בוהה לי, צוללת
אל תוך נפש קהה.
אחזתי בידו, לחה ומתלבטת
מנסה להבין מה נשבר בתוכו
כשהיום נגמר
נסגר, קמל, כמו פרח עייף
מילים נלהבות באור ירח
חיוור ובהיר.

מסתכלת בו
טובעת
משהו נפתח וחרד באותה נשימה
רוקד ועצור
בתוכי
בגללו
אבל עדיין כאן
מתמזגת עם רוח של סוף חורף
מתרגשת מהסערה
מצפה לגשם