הגיעה השעה,
בוב ספוג בועט את התעניינותי החוצה,
מצביע בו זמנית על "חמש וחצי עם..."
אבל אני מסרבת לזפזפ.
מסך ראשון מרצד צפון מערבית לראשי.
מסך שני במרחק מילימטרים ספורים ממבטי.
מסך שלישי עמוק בתוך ראשי.
את כל התכניות שנהגתי לאהוב הם הפסיקו לשדר.
מוש השור כבר לא הולך וכבר לא טוב לו,
בימבה כבר לא דופקת רייס על הבוקר,
לפינוקיו יש גרסא חדשה, תלת מימדית מעלפת לכל הדעות,
אני העדפתי את הקודמת...
ואמא שלי אומרת תפסיקי לחיות בסרט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.