דיפ בלו / ההולכים והנוסעים |
בחוץ יום תכלת, כסוף
מסתכל אני מבחוץ אל האנשים האפורים
קרים ואטומים
אני נוסע מתחנה אחרונה אחת לשניה
הגשם מלטף את פניהם היבשות
ואני תוהה מה מכל זה הם מרגישים
ולי קר ורטוב וקייצי, אביבי ואפרורי
נוגע בזכוכית
אני נוסע בין תחנה אחרונה אחת לשניה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|