באבן היא חצבה על ליבי
והוא כסלע לצידו של נהר גועש
וכחול רך בידיה
וחריטותיה עמוקות
והנהר כעורק זורם
ודם נשפך כמים
וליבי כאדמה פוריה בידיה
אך לא יפרח כל פרח
וקסמה כמעטה אפלה
על שנתיים מחיי
והן כשדה קוצים מאחוריה
ומאחוריי
באבן היא חצבה על ליבי
אך ליבי כחול הרך
מתפזר הוא במי הנהר
וחריטותיה לא עוד
ומעטה האפלה מתפוגג באור השמש
ורק שדה קוצים מרוחק, עלום
נותר גלמוד, כמצבה בלתי נשכחת
וחריטותיה לא עוד
לא עוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.