|
השליתי אותך
שוב.
גרמתי לך להאמין שאתה יכול לקפוץ
כי אני למטה
אתפוס אותך
ובדיוק כשקפצת
ברחתי.
אל אתה רימית אותי
גרמת לי להאמין אתה רוצה משהו אחר
לא שברת את החומה
זאת שתמיד הייתה סביבך
עד לרגע אחרון.
אח"כ עלית את כל הקומות
פצוע וכאוב,
דפקת בדלתי
מדמם
והחומה כבר לא הייתה
יכולתי לראות את הפצעים
שפתחתי מחדש.
זרקתי אותך שוב מהחלון
ושוב עלית את כל הקומות
דפקת בדלתי
ובכל פעם אני זרקתי אותך מחדש.
מתי כבר תפסיק לעלות ולדפוק על דלתי?
אני לא רוצה לזרוק אותך עוד פעם
אני רק רוצה לתת לך חיבוק
ולהגיד לך שאני תמיד אהיה כאן
גם אם זה לא רק בשבילך. |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.