סרקסטית מדומה / כוויה חרוכה |
גיצי אהבתי מתלקחים באש שורפת,
שוב ושוב טומנים ראשם בחום,
ברתיחה המבעירה כל איבר,
ומכלה בתנועתיות ממושכת
כל זכרון
כל מחשבה ואף עם תכליתה
בנהירה, בהגזמה, בקצב, בבהלה
ופתאום
הכל תם כלא היה,
רק בלב צלקת נשארה,
כוויה שנחרכה והתקבעה לעולם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|