רק נהמת המקרר נשמעת בשקט הזה
כבר שעות ארוכות
נהמה וחרחור, חרחור ונהמה
ולפתע עולים מתוך הדממה
מלמולים בשפה שאני לא מבינה
דלת נפתחת בחריקה מהוססת שופכת
קצת אור אל השקט
ודמות שם שורקת מנגינה-יללה
ולא אראה את פניו
רק צללית אפלה
מטאטא שאריות של חיים
מהרצפה המוכתמת
ובעיני, אתוודה, הוא נדמה לנווד
שעון אל מקלו, מדדה
ואחר, נעמד
מצית סיגריה קמוטה, שואף
מניף המטאטא
אשר הופך בידיו לשרביט
ונעלם הנווד
עכשיו הוא מלך אדיר
פוקד על צבאו
מלך הלילה, מכתיר דמות דמיונית העומדת מולו
הוא יהיה לו אביר