אני יודעת שאת קוראת את היצירות שלי!
אני רושמת לך פה מכתב שאולי סוף סוף תביני.
נכון היינו פעם... בעבר הרחוק... חברות טובות... אבל עברו 5
שנים מאז!
5 שנים שבהם הצקת לי, הטרדת אותי.
הבהרתי לך בצורה הכי יפה שאני לא מעוניינת בקשר... לא קיבלת
את זה.
הבהרתי לך בצורה הכי גועלית ודוחה שתצאי לי מהחיים... לא
קיבלת את זה.
אני באמת לא מבינה אותך.
איך את מצפה שאחריי כל השקרים והאשמות אני פתאום אסלח? שהכול
יהיה בסדר ונחזור להיות חברות?!
את האשמת את החברה הכי טובה שלי... "האחות הקטנה" שלי. באמת
ציפית שאני אקבל ואאמין?
שיקרת לי וציפית שאני פשוט יבלע את זה... זה אפילו לא הטריד
אותך!
חשבת שאני תמימה ושאני מאמינה לכל דבר שיוצא לך מהפה.
לקחת אותי כמובן מאליו... מה לעשות, טעית!
אני באמת מעריכה את זה שאחרי 5 שנים! 5 שנים! ניזכרת להודות
בגניבה ובשקרים. (ציניות כן)
אני עדיין לא מבינה מה גרם לך לחשוב שאני אסלח והכול יהיה
בסדר
אני לא מבינה גם מאיפה השגת את כל המידע עליי (מייל, מס
פאלפון חדש, אייסיקיו וכו').
אני באמת מודה לך שלא הצקת לי כמה חודשים בתקווה שהבנת סוף
סוף.
ואם לא אני מבקשת ממך לצאת לי מהחיים ולהפסיק לשלוח לי מסרים.
זה לא יקרה, אני לא אסלח אין לי שום רצון להיות בקשר כלשהו עם
בנאדם כמוך!
המכתב הזה אולי ניכתב בטון ילדותי... אבל מה לעשות... בצורה
בוגרת את לא מבינה.