אני זוכר כל כך הרבה דברים טובים
אך לא את הרעים

הם עולים לי רק ברגעי כעס ועצבים

גברת אני קורא לך , כבר כמה ימים
שמך ביחסים איננו, הפגיעה האחרונה
ובעקבותיה הכעס,  אותו הדחיק

קרעת אותי לגזרים , גברת
השקעתי בך את כל שהיה בי
אהבתי אותך כאידיאלים הגבוהים ביותר
שמים וארץ , תהום עמוקה אותי לא החלישה

אך נעזבתי במדבר ככלב צמא
משתוקק לטיפת מים אחרונה
שאותה מענת לתת לי
כן, כן, אפילו טיפת מים אחרונה

אינני יודע מה חטאי , גברת
אינני מבין את אותו רציונל שמנע ממני
טיפה של מים באמצע מדבר
ובכעס נורא כל כך , גברת
כאילו אשם אני בחטא נורא

הרי זו החולשה האהובה שלך
שבה את נלחמת ואותה את אוהבת
מקור כוחך
זו היא שהרסה אותנו, אותנו הכחידה
אל סף תהום ופנימה

ככלב עזוב ובודד במדבר של יאוש
חג אנה ואנה סביב אותו רעיון
כבר שלושה ירחים לא ישן
נמק בצינוק יציר כפיי

רב תודות לך גברת, הצלת את חיי
אך קודם עליי לצאת מן הגיהינום