המבט שעובר דרכי כאילו לא הייתי
והחיוך שמאיר אלי בעצם בטעות
והדמעה שזולגת עד תום קצה הלחי
מסמלת סיום של עידן התמימות.
הכחול שאז פעם היה בשמיים
והחום שעוד פעם יצא מבפנים
בלילה חשוך, כאן באמצע הדרך
הרכבתי עוד חלק לפאזל חיים.
פזמון:
עוד פעם שעמדתי על הקצה
עוד פעם שגרמת לי ליפול
עוד פעם שמצאתי מחסה
עוד פעם שאתה כבר לא יכול.
עוד פעם שהחזקת לי ת'יד
עוד פעם שאמרת שלא תעזוב
עוד פעם שהשארת אותי פה לבד
עוד פעם שהכל נגמר בטוב.
נשארתי כחצי באמצע הגבול
וידעתי באיזה כיוון לבחור
שחררתי כבלים ישנים שאחזו בי
והשארתי חיים שלמים מאחור.
האור שהציץ לי מחלון סדוק
והחיבוק שנתן לי כוח לעמוד
והמילה שנאמרה לי מאדם זרוק
הם הדברים שבזכותם חדלתי מלרעוד.

פזמון:
ועוד פעם שעמדתי על הקצה
עוד פעם שגרמת לי ליפול
עוד פעם שמצאתי מחסה
עוד פעם שאתה כבר לא יכול.
ועוד פעם שהחזקת לי ת'יד
עוד פעם שאמרת שלא תעזוב
עוד פעם שהשארת אותי פה לבד
ועוד פעם שהכל נגמר בטוב... בינתיים.