ארבל הכרמלי / שיר תקווה |
מי ייתן ונשוטט בדממה
ולא תהא בה ריח העקידה,
אלא שנרווה מנוחת אוהבים
בחלומות מתגשמים.
מי ייתן ותהיי לי
כעדן לנשמתי
ולא כשאול מבכה
ויגון מדכא.
שיהיו כל חלומותינו פז
ונתמוגג ממימושם,
בעת שנתהולל ונשתאה
מקסם עלומים שובה.
07/02/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|