אז מה יהיה?
נכנסת למצב הזה כל פעם מחדש..
זהחוזר וחוזר.. עוד חוזר הניגון וחוזר וחוזר...
עד מתי אהיה זרה בפני כל העולם  ומתי תגיע נקודת השבירה? מתי
לא אוכל יותר להמשיך  ולחיות בשקר ולהמשיך לחייך?
מה נשמע איתך? הכל מצויין?! וואו איזה גב יפה..
זרות ,צביעות..
אתם לא אשמים אף אחד לא אשם..
זה ההורים,החברה,המזג אויר,אני.
העיקר אני אני אני.
אצל כולם זה אותו אני גדול ומתפתח מיום ליום ליום ליום...
זה לא ייגמר  אנשים ימשיכו למות והאחרים ימשיכו לבכות ולרחם על
עצמם .
וואו יש פתרון:להכחיש ולהגיד שזה לא בעצם קורה...
החיים יפים בואו נרקוד,נבלה או לחילופין בואו נדבר על זה ננצח
את זה נתמוך אחד בשני נאהב נתחבק ונתקרבל עד מחר..
נקווה שזה עובד עליכם אבל עליי לא.
כרגע שום טריק לא עובד..
מעניין אם יש תשובה? פתרון...
כנראה שלא.. אז עד אז נחייה באשלייה.

                      בתקווה לשינוי.