לָנוּ יֵשׁ אֶת שֶׁלָּנוּ
אֶת גִּבְעוֹת הַצּוּר זְרוּעוֹת נִתְזֵי הַלָּבָה
אֶת עַרְפִלֵּי הַבֹּקֶר הַמִּתְפַּתְּלִים
כְּאֶצְבְּעוֹת עָשָׁן בֵּין הַנְּקִיקִים
אֶת הַמַּאֲגוּרוֹת וְהַשִּיחִים
עֲצֵי שִׁיטָה בְּצַד הַדֶּרֶךְ
וּבְאֵרוֹת הַגָּז
לָנוּ יֵשׁ אֶת הַמּוֹרָדוֹת
הַמִּשְׁתַּפְּלִים וְצוֹלְלִים אֶל יַם הַמֶּלַח
מְנֻקְּדֵי שיחֵי צַלָּף וּרְתָמִים
וְיֵשׁ שָׁמַיִם עֲטוּרִים
כִּבְשֵי כֻּתְנָה רוֹעִים
הַמִּתְכַּנְּסִים עִם עֶרֶב
אֶל הַמְּעָרוֹת
לָנוּ יֵשׁ עִיר יְגֵעָה
אַבְנֵי מִדְרָךְ סְדוּקוֹת פְּזוּרוֹת עַל דֶּרֶךְ
וּמַהֲמוֹרוֹת פְּעוּרוֹת
גּוּשֵׁי בֶּטוֹן
וְאַבְנֵי חֲלוֹמוֹת שֶׁקָּבַרְנוּ
מִתַּחַת לָאַסְפַלְט הַמֻּתָּךְ
עַד הֲלוֹם
19/09/2006
נכתב בהשראת הסרט "הדוור" על חייו בגלות של המשורר הציליאני
פבלו נארודה. יש בסרט סצנה נפלאה שבה מתאר נרודה התרשמות
לירית מרעש גלי הים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|