ניבה דיקמן / כתבתי |
שאוהב את אהובתו עד אינסוף.
כתבתי על אהובה,
שלא מסוגלת לעצום עיניה שאהובה אינו לידה.
כתבתי על נופים,
מקומות,
אנשים בלי שמות .
אבל בעיקר כתבתי על ההחמצה,
כל שיר היה צעקה,
אכזבה.
דפדפתי ומצאתי,
שירים של תקווה,
שירים שהתאהבו באהבה.
ישבתי קראתי את הכל,
כל המילים שהתחברו והפכו לשירים וסיפורים.
הבנתי דבר אחד,
שעכשיו שאני מבינה יותר טוב מה זאת אהבה ויותר חשוב מה זאת לא
אהבה,
אני לא צריכה אשליות של כתיבה
אלא את החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|