New Stage - Go To Main Page

רויטלה עשור
/
קיץ שנת 2006

היה כל כך חשוך בתוך היער העבות שכמעט ולא ראיתי דבר, מכל
כיוון עפו חתיכות מתכת במאה ק"מ לשנייה וכל כך פחדתי, הרגשתי
איך זה עובר דרכי, מחורר את האיברים, וכולי מתמלא בדם רטוב.
נשמתי לאט לאט ובשקט, כבר ראיתי שיחים שמתרוממים ופולטים אש,
לא רציתי לטעות אבל על הבטן שצרחה בקול רם כבר לא הייתה לי
שליטה, היו לה חיים משל עצמה והיא גילתה לכולם שלא אכלתי כבר
ימים.
הם בטח צחקו עלינו, האויבים, כמה פתטים וחסרי יכולת נראינו-
אחד אחרי השני נפלנו ארצה, מאבדים רוח חיים, הופכים לחומר שכבר
לא מרגיש דבר.
והמשכתי ואני לא יודע מה סחב אותי הלאה לבית הבא, אולי האוויר
שנשא בתוכו את הדגל הזה המעוצב בכחול ולבן שהזכיר ש"שווה למות
בעד ארצינו" וגם אם זה אומר מוות מטופש וחסר טעם (או תועלת),
הרי כולנו ידענו שזו משימה בלתי אפשרית, בצד הדרך ראית את
האנשים שסבבו אותך, ראותיהם מרוקנות מאוויר ופניהם מחוסרות
הבעה, לא יזכו לראות יותר קרן שמש או להזכר להעריך את הרגעים
שנראים כל כך שוליים במירוץ הזה אחר החיים- כבר כלום לא היה
חשוב , רק להמשיך, והמשכתי.

עכשיו אני לא ישן, המוח לא מצליח לעכל את הדבר הזה שרבים רואים
רק בסרטים, את הפחד שיכנס משהו בדלת הבית המוגן שלי וירסס לי
את הילדים, עונש.
אני עדיין מפחד אבל עכשיו אני מפחד לבד בתוך עצמי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/10/06 12:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רויטלה עשור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה