עדי חיים / סימנים של תסיסה |
אדומים, צהובים וחומים.
בשמיים שטים עננים שמנמנים,
לבנים, אפורים, בוהקים.
ואז צומח ירח כחלחל,
צווארו כרוך בחבל טבור,
שאגה חרישית, תקווה נואשת
והשחר כבר מגיח לבד.
הפואטיקה היא אשלייה רומנטית,
נוסטלגיה של אידיאלים נושנים,
המציאות חתרנית ותוססת
ואין בה מקום לחולמנים.
וכשהשמש כבר מחררת את מרכז השמיים,
מסמאת קטן כגדול,
החיים ממשיכים בעצלתיים,
אף כי יש הצוללים לשאול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|