אני שוב שוכב, ואתה שוב מגיע
איך אף פעם לא נמאס לך
היד שלך שורטת אותי בליטוף.
אתה צוחק, עוצם עיניים...
ואני שוב מנסה להבין, לא מצליח,
אני מביט בך החיוך שלך..
ושוב אתה מעביר את האצבעות שלך לאט לאורך גופי
צמרמורת כזו בחיים לא עברה בי.
הגועל, הסלידה, השנאה והבחילה
מתנקזות כולן לתוך המגע השטני שלך
אני מרגיש אותך גם כשאתה לא נוגע בי
הנשימות שלך נשמעות באוזניי גם עכשיו
האלימות שבך קורעת את בגדיי שוב בפעם המי יודע כמה,
איך לא נמאס לך?
אולי תפסיק כבר?
אני מתחנן, די... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.