איך גדלת פתאום והפכת גיבור
אך בעיניי עדיין ילד
בתוך כל הפחד בתוך ההווה השחור
אתה שם נלחם לא מביט לאחור
לא יכולה לדמיין מה אתה מרגיש ומה עובר בראשך
עוד לא התחלת את דרכך וכבר אני רוצה שתחזור
מחכה, מפוחדת, מצפה לשובך
אף אחד לא הכין, אף אחד לא לא אמר
כמה דאגה אחי היקר
שומעת את החשש בקולך יחד עם האומץ וההבטחה
יהיה בסדר......
נכתב 9 ימים לפני שאחי דן ברויר ז"ל נהרג במלחמת לבנון
השנייה
מוקדש לך באהבה, מתגעגעת ואוהבת תמיד... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.