ריקי דארקו / מסע |
תחושה של סקרנות רוויה בפחד
אני בוחן את החיים בעדשה, מתבונן היטב
מסתכל מבחוץ, לא נותן לעצמי להתקרב.
אם רק יכולתי לקפץ בדפי החיים כמו ילד המקפץ בשמי חורף בין
שלוליות
ליפול לאדמה, להפצע, להיכוות ולבכות.
ובין תקופה לתקופה, אנצור בי רגעים,
מהאלה, הקטנטנים, בנאים של החיים.
אחרוט על שיר, מכתב תמונה או חלום
בתים לאהבות, לפצעים, ללהט ולקיפאון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|