הדממה נשברת ע"י הנשימות שלך. אני מסתכלת עלייך ומהופנטת. עצרו
את העולם אני מאוהבת עכשיו. כשאת פה לידי, כל האפור נעלם
והעולם מתמלא זוהר. יפה כמו השקיעה, עדינה ונוגעת כמו הזריחה.
את ישנה ופנייך פני מלאך כאילו קוראות לי ללטף את הלחי שלך.
ממכרת ביופיך כשאת ישנה והנשימות האיטיות שלך מעבירות צמרמורת
בגופי. לשבת כך ולהתבונן בך ישנה, רגועה, נינוחה כאילו את בגן
עדן עכשיו.
וגם כשהעולם מתמוטט מסביב כשאני מחבקת אותך ואת אותי, העולם
נעצב פתאום וכל ההרס נעלם. נשארת רק את. כשדברים לא מסתדרים
אני צריכה רק לשמוע את קולך המנומנם, כשאת רק מתעוררת. ואז אני
מסוגלת להפוך עולמות, כי רק את מספקת לי את כוחות העל. ובערב
לקראת שקיעה, אחרי יום ארוך ומייגע, כשיושבות ומתבוננות בים
צבוע בצעי אדום. רק אז אני יכולה להרגע, כי אני כבר לידך ולא
משנה מה יקרה עכשיו, אני מוגנת ע"י אהבתך.