השקט שאחרי הסערה
הפיח בי תקווה,
הושטתי יד ללטף.
זה בסדר, אל תפחדי
את המפתח שלי הושטתי לך,
ואני יודע שהוא עכשיו
אי שם במצולות הים,
שבו החיים די שקטים,
והכרישים לא נושכים
שמרתי לך מקום
אצלי בכף היד
היא תהא לך מחסה ומקלט.
אז, אל תפחדי,
התכסי, התכסי,
את פה רק בשבילי
העולם עומד על תילו,
פתחי את הדלת לגלותו,
והזכרי בי עם הזמן
בעודי עומד על הברוש איתן,
ובידי המפתח ההוא
המפתח לליבי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.