חלמתי אתמול בלילה
שאני סוגר חשבון עם אבא שלי
משאיר מאחורי את הגאולות
זוכר זיעה, פנים כבדות
לא הייתי מסוגל להוציא מילה
הכול תמיד התחיל באותה נקודה
סוגר חשבון לאט
מחבר את כול הפיסות מתוכי
רק כדי לקום וליפול שנית
חלמתי אתמול בלילה
שאבא שלי עומד מולי
ואני סוגר איתו את החשבון
על מה שהוא לקח
על מה שהוא לא השאיר
כאשר הכול נראה אמיתי
תמיד היה רגע
ממנו הצלחתי לברוח
חיי נראו כמו ימים עצובים
שמבקשים להיסגר בחשכה
הייתי כותב מה שידעתי
הרבה לפני
שזכרתי, מה צריך לבוא קודם
התשובות או השאלות
סגרתי חשבון עם אבא שלי
כול צעקה, כול טריקת דלת
פעם בחיים צריך לסגור חשבון
כדי לפתוח אחד אחר
אלה התשובות, אני לא מכיר אחרות
מביט בשתיקה
באדם שעומד מולי
הוא יכול היה ללמד אותי לשחק
הוא יכול היה לספר לי, איך חייו אנשים
לפני שבא הרעב הגדול, ולקח את כולם
הכול היה יכול היה לעשות
אבל במקום זה
אני חולם
איך אני סוגר איתו חשבון
מטיח את כול האשמות
כמו ברשימת מוזמנים למסיבה
אני מכיר כול אחד אישית,
בערב, אולי אזכר בכול זה
ואשתה
הפחד, הצרחות,
כמה מכות, בלי סימנים
למדתי את עצמי
וגם אחרי שנים רבות, עדיין לא הצלחתי לשכוח דבר
רציתי לשמוע אותו צוחק, מספר לי סיפור
אולי הולכים ביחד לראות
את השדות ההם
אבל בלילה הזה
אני סוגר חשבון
עם אבא שלי
ובבוקר מתעורר
מחפש גאולה, תקווה ואחיזה
לחיים שמתרסקים בין הטיפות הכבדות
לא ידעתי להגיד לו, שבבקרים הכול נראה חשוך
אז ויתרתי מראש על ההזדמנות