אחד קרוב, אחד רחוק, אחד מצחיק, אחד מקסים.
אחד שתמיד יודע מה לומר, ואחד אחר שלא רואה ממטר.
כל כך הרבה, ואני לא מצליחה להחליט.
מה עושים כשיש כל כך הרבה אפשרויות?
כל כך הרבה הזדמנויות? פנטזיות? אשליות?
במי בוחרים?
בזה שקרוב, שאפשר לראות כל יום?
או אולי בזה שרחוק, שהגעגוע יקרב את הלבבות?
אולי בכלל בזה, שלא מרגיש דבר, שיגרום לי להתאמץ.
תמיד יש אחד. או שניים. או חמישה.
ותמיד אלה שבטופ, שהכי חשובים, הם אלה שהכי מאכזבים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.