האם את יודעת
שסוף העולם קרב?
אנחנו יכולים
עכשיו להתחבק
תביטי
גם הרכבות דוהרות במהרה
סוף העולם קרב
ולנו אין מקום לישון
אולי נתהלך ברחוב
נביט איך משפחות יושבות סביב השולחן
נביט איך ההורים מספרים לילדים
סיפור לפני שינה
ואנחנו עומדים ליד השער
מחכים שהוא ייפתח
את יודעת
סוף העולם קרב
כול הסימנים שאספנו
לא יכלו לשמור עלינו ממילא
ואת נשענת עלי
רוצה לתפוס מקום ראשון בשורה
לראות איך הכול קורס
ושנינו, לא יודעים לאן לברוח
את יודעת
סוף העולם קרב
ואין לנו מיטה, להניח בה את עצמנו
אם נברח עכשיו
מה יהיה על האשמה?
על סימני הכאב, שמבקשים לטלטל אותנו
אבל תמיד אנחנו יודעים
להסתיר הכול
כמו היינו ילדים שמתחפשים לגדולים
ובלילה, קורסים
אל חלומות קצרים
שמהם אנחנו מתעוררים
מושפלים
תביטי זה סוף העולם
ועוד מעט יבואו לקחת אותנו
להביט על השמיים המתפוררים
מה תבקשי הלילה?
מביטים על הבתים עם הגינות הירוקות
משפחות נעות
ואנחנו מביטים בהם
מחפשים רגע אחד של שקט
אותו נשמור
לכול החיים
את יודעת
סוף העולם קרב
עכשיו אפשר
להישאר