גיל טל / אולי |
איך זה שתמיד יש אחד
שמעז לצאת לעולם לבד
ורק אני צופה מהצד
וגם אני רוצה לנגוע
ולהגיע גבוה
אבל אני שוכבת על הגב בבטלה גמורה
ועם חיוך של אשמה
וכל מה שנותר לי לעשות
זה לנשום ולראות ולגעת
ולשאול: אולי אני כבר מאושרת..?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|