עלי זית נעקר
במדי זית שנשבר.
רוצה רק שקט.
גדר ואבן בפנים
אויב קורע מבפנים
ורוצה ללכת.
אז עוצם ומתעצם
מרחם ומתנחם.
בבית של אביו.
והוא שונא ולא שונה
מטיף, משטיח ועונה -
אין שקט מסביב
חבר ושכן, אשה שנתלשה,
חזאי ומפריש
מילים להחלשה.
טוב להם שם להבטיח קיומנו,
רעבים לאהבה/יעדים להתקפה
בעוקץ של עמנו.
ומחר הוא עוד יחזור -
(הוא לא יחזור)
ובשמן הרותח עוד נספור -
(לא נזכור)
שטוב ולחיות ולשמור על היושר
כי כשהלך אז חרט לשמר את האושר.
ואבות על בנים עוד יוסיפו לחזור
אל אותם מקומות
(לכאב נעזור)
למה??
כי זה הוא גורלנו
כך אמרו - עוד יסופר
על מדינה חסרת מולדת
על אויב מר נעקר.
אב תשס"ו |
