טעמך הנשי טעם דם מתכתי.
לא דבש בך,
לא עסיס פירות מתמוסס על לשון גוועת.
דם עז, חזק בך,
רעד המתכת מבהיק בגופך לי.
שערות מתאווששות,
רטיבות מלטפת.
אירוטיות שקטה בזעקות פחד.
רעדי לי, קורבן,
זעקי באימה.
חבקי רגליי בתחינה מיותרת.
שאלי לחייך,
שאלי למותך,
בקשי רחמיי על מזבח אהבותייך.

לא דבש בך,
לא קל
לאהוב בך אותי.

חבקיני ברגליים ארוכות חלקות,
כפתיני אחיזה עזה מן המוות.
הצמידי גופך, פנים- תוכך אל תוכי.
התנשמות מעוררת, מלטפת אותי.
כשטעם דמך מתערב בשלי
נשמתי הגוססת פורצת בי
וקריאות האימה
שלי
משתלבות בזעקות העונג
שלך.


7/11/01