[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה כותבת
/
הומלס

אני בוכה לאלוהים בלילה
כמו כשהייתי ילדה -
רוצה לזכור את מילות התפילה,
רוצה הביתה.
"הבית בתוכך", אומר לי אלוהים,
ותוכי מסתבך והולך
עד שאני מסתובבת על עמדי,
ואיני יודעת עוד
מימיני ומשמאלי,
השמחה ניתזת סביבי בסגול ואדום וכחול
בנתזים משוננים.
"אלוהים אל תעזוב אותי"
אני בוכה בלילה.
אולי השארתי אחריי שביל דמעות,
שאמצא את הדרך חזרה.
כי כואב לי כבר להיות זרה,
כי כואב לי כבר להיות המוזרה,
כי שנאתי תמיד את הבדידות הזאת,
"אלוהים תחזור אליי"
אני בוכה בלילה,
ומאוחר, ושקט.    ודממה -  דממה -  אלוהים שותק אליי -

אני מתעוררת בבית הקברות השומם
של לבי.
"אלוהים קר לי"
אני בוכה בלילה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בינקותי כיכבתי
ב"הביצה
שהתחפשה".

מה אומר,
השואוביז אינם
מיועדים לביצים
רכות בשנים.

או לביצים רכות
בכלל.


אפרוח ורוד,
בספרו
האוטוביוגרפי
"ביצה קשה
לפיצוח".


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/9/06 8:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה כותבת

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה