שמש מתוקה של כאב,
איך את שורפת את עיניי.
גופי נסחף
אל תוך הלהבות, והוא
זקן ומובס.
אני נכנעת לך, שמש זיכרון,
שתעשי בי ככל חפצך.
כפי שנהגתי אני בזיכרונותיי.
העלי אותי עד לתודעתך,
פקחי את עיניי אל האור
הצורב,
אני שלך
כשם שאת של העולם.
אין לי צורך בי עוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.