תותי מסינה / כל הלילה |
ולא התחלנו לאהוב,
אנו חייבים להתחיל במשהו
כי אין מחר.
אז,שא אותי בזרועותיך,
נתרחק מעדת המקוננות
ונאהב עד טירוף חושים,
כי אין לנו את המחר.
תביט,הירח מסתכל בעצב
הוא יודע כי לא נותר לנו זמן.
מכל פינה צורחות מקוננות,
מכל שריד ההריסות
מציצות רוחות המתים.
קח אותי,למקום אחר
למקום בו נראה את הזריחה
ונתלכד עם אמא אדמה המורעלת.
כל הלילה לפנינו
ולא התחלנו לאהוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|