|
רק בשר מגושם מפריד בין היותנו...
רוח סערה, פורעת את שערך שחור הליל.
עורב תאב שורט בציפורניו את שורש העץ הרקוב.
שמיים קודרים, מאחורי הגבעה ברקים -
והפס האדום שעל תחתוני המשי שלך מחייה את התמונה.
מסמיק , אודם כאוטי על פני המתרגשים.
לשני |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.