אין נחמה כשהפצע פתוח
הכאבים אף פעם לא מרפים
אין מנוחה , אין מסתור מהרוח
רק לילות לבנים
רק לילות לבנים

מביט על עצמי , זו לא אותה הרוח
שנים שידעתי לחיות עם עצמי
משב קריר מהחלון הפתוח
זה הזמן להגיף שוב את התריסים

בינות שרעפים ודיבורים אל הרוח
בינות חלונות מוגפים ובריחים
הלילה הזה אנסה שוב לברוח
אל אותה השלווה שידעתי שנים

סגור כבר שנים , לא ניסיתי לברוח
טוב לי לשקוע בשלוות הרהורים
תמיד יש חריץ בכל מנעול ובריח
יום אחד אפרוץ מהשריון שלי...